יום המא"ה

טיפים

אנשים סימנו כי המידע עזר להם

מאת: חן גל

מערכת אתר מתגייסים


לא מעט תהליכי מיון לתפקידים השונים בצה"ל כוללים את בחינת היכולת שלכם לעמוד בפני קהל באמצעות נאומים, הרצאות, או "דיבייט" (ויכוח מושכל). אנשים רבים, לא משנה בני כמה הם ומה תפקידם, נוטים לחשוש מהסיטואציה הזו, שאכן יכולה להיות מביכה. על מנת ללמוד איך אפשר להתגבר על החשש, נפגשנו עם גיא יריב, מנכ"ל בית הספר לדיבור מול קהל ומומחה לטיפול בפחד במה, שגם סיפק לנו כמה כמה טיפים להצלחה במשימה.

יש הנוטים לחשוב שפחד קהל הינו פחד מפני הקהל עצמו, אך למעשה הפחד אותו חווים האנשים אינו מהקהל - אלא דווקא מהפחד להיכשל מולו. "ניתן להוכיח זאת בצורה מאוד פשוטה", מסביר יריב. "הרבה אנשים מפחדים גם מקהל מוכר וידידותי, לעתים אפילו יותר מקהל של זרים, מפני שהם מרגישים שיש להם ציפיות גבוהות יותר מהם, או שקיים אצלם רושם שאסור לקלקל".

6 השלבים להתמודדות עם פחד קהל:

  1.  לפרק למרכיבים
    "הרבה פעמים, כששואלים אדם עם פחד קהל איך הוא חושב שהייתה ההרצאה שלו, הוא עונה מיד שהלך לו רע", מספר יריב. "זו התחושה הכללית שמציפה אותו אבל חשוב ללמוד לפרק את הפחד למרכיבים ולנסות להבין מה היה כל כך נורא. האם דיברת לאט מדי? אולי מהר מדי? יכול להיות שדיברת בשפה גבוהה או נמוכה יתר על המידה?" 
    ברגע שתפרקו את התחושה למרכיבים תוכלו לעבוד על עצמכם באופן ממוקד וספציפי, בלי להרגיש ערפול או חוסר אונים והבעיה תיראה לכם הרבה פחות מפחידה.

  2. לתרגל, לתרגל, לתרגל
    כדאי לנסות לייצר הזדמנויות שונות ביום-יום לתרגל ולהתגבר על הפחד. "חשוב לשלב את התרגול בפעילויות השונות שלכם", מייעץ יריב ונותן דוגמה: "אם אתם ממלצרים אחרי הצהריים תוכלו להתייחס למצבים בהם אתם צריכים להקריא לכל שולחן את המנות כאל סוג של מבחן דיבור. תנו לעצמכם ציון ומקדו את עצמכם במה ניתן להשתפר". 

  3. להפעיל את הקהל
    חשוב שתפעילו את הקהל, אם הדבר אפשרי, במהלך ההרצאה. תוכלו לעשות זאת בעזרת הצגת שאלות, מתן דוגמאות, שימוש במשחקי אסוציאציות ועוד. "היתרון בכך הוא שתוכלו להרוויח זמן חשיבה יקר ובנוסף לכך גם תשברו את המונולוג. במרבית המקרים הפעלת הקהל תגרום לכם להרגיש שמשתפים איתכם פעולה, דבר שיפחית באופן משמעותי את תחושת הלחץ והחרדה שלכם", מגלה יריב.

  4. להנמיך ציפיות
    יש אנשים שמתכוננים ומתכוננים, ושום הכנה אינה מספיקה בשבילם. הם לעולם לא ירגישו במיטבם. ממש כמו חרדת בחינות.
    לדברי יריב, הסיבה לחרדה זו אצל האנשים לא נובעת מהעובדה שהם לא יודעים את החומר, אלא מכך שקשה להם לקבל את העובדה שהם באמת יודעים את החומר. במקרה כזה הצעד הנכון ביותר, אומר יריב, הוא להנמיך ציפיות ובצורה מושכלת להמעיט מערכם של הדברים. הנה דוגמה למשפט שאפשר לומר לעצמנו על מנת להפחות מהלחץ: "לא נורא, זה בסך הכל לדבר מול קהל של בני נוער בגילי, לא קהל של מרצים לפיזיקה באוניברסיטה".
  5. להראות רצינות והשקעה
    אם אתם יודעים מראש שעליכם לנאום או לדבר במהלך מיון מסוים, כדאי להביא איתכם מראש דף ועט ואף לרשום לעצמכם נקודות וראשי פרקים בנוגע לטקסט עליו תתבקשו לדבר.
    "הרבה אנשים מרגישים ש'זריקה' היא דפוס של כבוד. כלומר, זה נחמד אם קיבלת 90 במבחן, אבל הרבה יותר נחמד אם קיבלת 90 ולא התכוננת בכלל", מתבדח יריב. "בניגוד לאמונה הזו, בנאומים ובדיבור מול קהל חשוב להיראות כמו אדם מקצועי. בנוסף, ללא הכוונה כתובה אתם עלולים "ללכת לאיבוד" - להתחיל בכיוון אחד ולסיים בכיוון אחר שלא התכוונתם אליו כלל".
  6. לא להסתמך על טקסט מוכן מראש
    הכנת הנאום מראש כעזר היא דבר חשוב, אך יש לעשות זאת בחלוקה לראשי פרקים. הטקסט המלא משלה אותנו שהוא עוזר לנו, אך אי אפשר באמת לנאום תוך כדי קריאתו. במילים אחרות: הטקסט ה"מוכן" לא מגן עלינו מפני לחץ, אלא דווקא מגביר אותו, מפני שאתם, כנואמים, מפתחים תלות בטקסט שאינו ממוקד. בנוסף, מדגיש יריב, הקריאה פוגעת בסגנון האמיתי שלכם, ואתם מבזבזים זמן יקר על ניסוח ועל טקסט שבכלל לא נשמע טבעי.

מי שסובל מפחד קהל יכול בהחלט לנהל בקלות שיחה של אחד על אחד. הסיבה לכך היא שבדיאלוג יש בחינה הדדית של שני הצדדים, וזאת בניגוד לדיבור מול קהל, שאינו מגיב תמיד. מצב זה נקרא גם מונולוג, שבמהלכו הקהל בוחן אותנו, בעוד לנו לא ניתנת האפשרות לבחון אותו בחזרה. "החוויה הזו של הבחינה היא מאוד עוצמתית ואנשים שהביקורת העצמית שלהם חריפה, ירגישו במצב זה בסכנה", מוסיף יריב.

תחושה זו, הוא מחדד, מכניסה את הגוף לפעולת מנגנון הנקראת תגובת 'הלחם או ברח': "זו הצורה שבה בני אדם, וגם חיות, מגיבים לסכנה. הגוף שלנו מגיב לפחד מול קהל כאילו היה סכנה פיזית. הוא לא יודע להבחין כי הסכנה הינה חברתית בלבד ולכן הסימפטומים שלה יכולים להיות די הרסניים".

סימפטומים אלו יכולים להיות גופניים, רגשיים ושכליים: הקושי הפיזי מתבטא בעיקר בהזעה, תחושת יובש בפה, רעידות, תחושת חום או קור קיצוני ועוד. הסימפטום השכלי מתבטא בעיקר בפגיעה בחשיבה, בזכרון לטווח הארוך ואפילו ביכולת השליפה, מה שגורם לאוצר מילים נמוך ולאיבוד היכולת לחשוב לעומק ולעבד.

"דבר חשוב נוסף שנפגע הוא היכולת לקבל החלטות בזמן אמת, ולכן זה גם מה שמאפיין אדם שחווה פחד קהל", מדגיש יריב. "בהיבט הרגשי אנו חווים מערבולת רגשית הכוללת תחושת לחץ, חרדה ומתח. לכל אלה מתווספים ביקורת עצמית, מבוכה, בושה ורצון להיעלם".

אם הסימפטומים הללו מוכרים לכם, כנראה שאתם חווים פחד קהל. אך אל דאגה, לדברי המומחה, מדובר בסך הכל בתבנית התנהגות נרכשת, הרגל שאפשר להיפטר ממנו ולטפל בו באופן עצמאי.

  • {{item.value}}
    {{item.count}}

{{counter}} אנשים סימנו כי המידע עזר להם

אילו יכולות נבדקות ביום המא"ה?
מהו יום המא"ה - מיון איתור והתאמה?