מהטירונות ועד השיבוץ

את השירות הצבאי שלי התחלתי בטירונות רובאי 02 אותה עברתי במחנה 80. שלב הטירונות היה מלווה באתגרים רבים, בעיקר ההתמודדות עם הלא נודע המצפה לי בשנתיים הקרובות. בסיום חמישה שבועות של טירונות ואחרי שסגרתי בפעם הראשונה בחיים שבת - התחלתי קורס סייעות רופאי שיניים בבה"ד 10 שבעיר הבה"דים.

הקורס הפיג מהר מאוד את חששותיי והפך לחוויה מיוחדת במינה. יחד איתי עברו אותו עוד 70 בנות שיועדו לאותו התפקיד ולימים הפכו לחברותיי הטובות. במהלך הקורס עברתי שלושה חודשים אינטנסיביים במיוחד, מלאים בלימודים מהבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה. אם חשבתם שלהיות רופא שיניים זה רק להסתכל על השיניים ולחפש חורים - טעיתם בענק. נדרשנו ללמוד כמות חומר אדירה ולעבור עשרות מבחנים - החל מרפואת שיניים בסיסית, מבנה חלל הפה, הטיפולים השונים שמבצעים הרופאים ובמיוחד על הטיפולים השונים שנבצע אנחנו בעתיד. 

נשבענו בעצם לדאוג לבריאות החיילים ואפילו קיבלנו סיכה ייחודית 

אני מרוצה מאוד מהקורס המעשיר שעברתי, מהלמידה הרבה ובעיקר מעצמי, שהצלחתי לסיים את ההכשרה בהצלחה ולהגיע לאן שהגעתי, בזכות עצמי. בסיום הקורס, נשבענו אמונים לחיל הרפואה, מעמד שהיה, למרות הקלישאתיות, מרגש ביותר מפני ששם נשבענו בעצם לדאוג לבריאות החיילים ואפילו קיבלנו סיכה ייחודית בצורת שן, אותה אני עונדת על המדים.

לקראת השירות הסדיר שלי, שובצתי להיות סייעת רופא שיניים בחיל האוויר, בבסיס 108 שבצריפין. אני עובדת יחד עם רופאת שיניים צבאית ויחד אנחנו מקבלות המון חיילים מדי יום ועושות את מרב המאמצים על מנת לעזור להם. העבודה לא קלה, בין אם בפן הרגשי ובין אם בפן הפיזי, אך הסיפוק ממנה שווה את הכל. אני לומדת דברים חדשים בכל יום ואפילו התחלתי לחשוב על להמשיך במקצוע לאחר שאשתחרר. 

לצאת עם מקצוע

חשוב לציין שהקורס אותו עברנו היה קורס מקצועי ביותר ולכן קיימת האפשרות לעבור מבחן ממשלתי בסוף השירות הצבאי, על רפואת שיניים, על מנת להיות מוסמכת לעסוק במקצוע זה בעתיד האזרחי. אני חושבת שזו אופציה ממש מיוחדת ואני בהחלט חושבת שאנסה לעבור את המבחן הזה.

בעקבות ההשקעה שלי קודמתי בתפקיד וכיום אני משמשת כסייעת אחראית, מה שאומר שבנוסף לעזרה ולטיפולים שעליי לעשות, אני גם מנהלת את המרפאה. מתוקף כך אני גם דואגת לסדר, לתכנון לוח הזמנים ולהתנהלות נכונה של כל חיילי המרפאה. מי היה מאמין, אז, כשקיבלתי את המסרון עם השיבוץ, שיום אחד אני אהיה כל כך מאושרת מתפקיד שכל כך פחדתי ממנו?