חיל האיסוף הקרבי

טור אישי

תצפיתניות

אנשים סימנו כי המידע עזר להם

מאת: רב"ט עדן

תצפיתנית בגזרת אילת


חשבתם פעם איך זה מרגיש להיות זאת שמגנה על אחד ממרכזי התיירות החשובים בישראל? רב"ט עדן בכר, תצפיתנית בחיל האיסוף הקרבי, משתפת בחוויית השירות המשמעותי בתפקיד, על האווירה המשפחתית ועל תהליך ההכשרה שעברה עד שהתחילה לשבת בחמ"ל

תפקיד התצפיתנית הוא אחד מהתפקידים המסקרנים בצה"ל. הרבה נאמר על התפקיד הזה, אבל לא הרבה נאמר מהעיניים שרואות הכל, מהעיניים של התצפיתנית. אנחנו אלו שאחראיות על זיהוי ניסיונות חדירה ופגיעה, מעבירות דיווחים ועובדות מול גורמי מודיעין שונים ומהוות חלק בלתי נפרד ממערך ההגנה של גבולות ישראל.

ביום הגיוס שלי, רגועה ובלב שלם, ישבתי מול הקצין מיון בבקו"ם, והוא מצידו הופתע כשלא ניסיתי לשכנע אותו שאני צריכה תפקיד אחר   

לפני הגיוס רציתי להשתבץ לתפקיד הדרכתי, הייתה לי המון מוטיבציה אבל גם חשש מסוים מהמסגרת הצבאית. כשקיבלתי את ההודעה על השיבוץ, בהתחלה קצת נבהלתי. אחר כך, החלטתי לפנות לבנות שמשרתות בתפקיד דרך קבוצה בפייסבוק. להפתעתי, הן סיפרו לי רק דברים טובים! כל מי שלא בתפקיד רק שלף את כל הסטיגמות עליו אבל כשדיברתי עם תצפיתנית שחיה את התפקיד, היא האירה לי אותו באופן שונה לגמרי.

חקרתי לגבי הקורס, השירות הסדיר, היציאות, המקומות אליהם ניתן להשתבץ והגזרות השונות. ביום הגיוס שלי, רגועה ובלב שלם, ישבתי מול הקצין מיון בבקו"ם, והוא מצידו הופתע כשלא ניסיתי לשכנע אותו שאני צריכה תפקיד אחר.

משם הגענו לביסל"ק – בית הספר לאיסוף קרבי בסיירים שבדרום, שם עברתי עם בנות נוספות טירונות 02 מורחבת והמשכנו לקורס של חודשיים, בו התחלנו ללמוד את התפקיד בפן המקצועי - שיעורים על השטח, האמצעים, ההכרזות וסדרי הפעולות של התפקיד.

האחריות על השיעורים החינוכיים הייתה של המפקדות, תצפיתניות בעצמן, והן עשו עבודה נפלאה. השיעורים עסקו ברעות שיש שאומרים שזה הדבר הכי חשוב בתפקיד, ובמיוחד על משמעות השירות בצה"ל בכלל ושלנו כתצפיתניות בפרט.

חשוב לי להעביר את המסר הזה הלאה ולגרום לבנות ששובצו לתפקיד להבין שזאת זכות לשרת בו  

בתחילת הקורס חולקנו לגזרות השונות. אני בחרתי את גזרת אילת, גזרה רגישה בשל היותה של העיר יעד תיירותי, משמע, אנחנו אלו ששומרים על העיר מכל צדדיה. אחרי שהגעתי לקו, התחלתי חפיפה על העמדה שלי, תקופה לא קלה, לא אשקר, אבל אני יודעת שזה היה כך רק כדי שנוכיח את עצמנו. בסופו של דבר אנחנו העיניים של העיר, הלוחמים והגזרה ואנחנו צריכות להכיר כל אבן וכל עץ כדי לנהל אירועים בצורה הכי טובה שיש.

 את זו שהכי קרובה ללוחמים, העיניים שלהם, זאת שהם סומכים עליה   

כמו שאני דיברתי עם תצפיתניות לפני הגיוס על השירות מנקודת מבטן, חשוב לי להעביר את המסר הזה בתור חיילת הלאה ולגרום לבנות שקיבלו את התפקיד להבין שזאת זכות לשרת בו. אז למה אני ממליצה עליו? החמ"ל שלך הופך לבית, והבנות למשפחה. אלו הבנות שאת חיה איתן עשרה ימים ברצף ועוברת איתן שבתות וחגים. הן אלו שינגבו לך את הדמעות וגם אלו שיעלו לך חיוך עד שיכאבו לך הלחיים, אלו הבנות שיעבירו איתך משמרות בכיף, יכינו לך אוכל בשלוש לפנות בוקר, יחליפו אותך אם את צריכה ויהיו בשבילך הרבה יותר מסתם חברות.

בנוסף, בקו המבצעי מכירים הרבה אנשים מכל הגוונים. יצא לי לעבוד עם לוחמים מחיל שריון, עם לוחמי גדוד ברדלס, משרתי מילואים, הגדס"ר הבדואי ועכשיו גם עם כפיר. את זאת שהכי קרובה ללוחמים, העיניים שלהם, זאת שהם סומכים עליה.

התאהבתי בתפקיד ואין אחת שלא, אני מרגישה כל כך גאה במה שאני עושה – אין כמו לצאת הביתה על מדי א' כשעליי סיכת התצפיתנית. את החוויות שחווים כאן לא תמצאו בשום מקום אחר. אם אתן מחפשות את התפקיד משמעותי וקרבי במערך תומכי הלחימה - בואו להיות חלק ממשפחת התצפיתניות.

  • {{item.value}}
    {{item.count}}

{{counter}} אנשים סימנו כי המידע עזר להם

עד קצה גבול היכולת: מדריכת הנדסה מספרת
להיות מש"ק הוראה והדרכה