זכויות וחובות

אנשים סימנו כי המידע עזר להם

מאת: אתר מתגייסים


בדומה למערכת הרפואית הצבאית, גם מערכת המשפט בצה"ל היא ייחודית ונפרדת. הגוף האחראי על ההגדרות והחוקים הצבאיים, שמהווה רשות שופטת ולעתים גם מחוקקת בצה"ל, הוא הפרלקיטות הצבאית. בעוד הפרקליטות הצבאית אחראית על המשפט הצבאי, מי שאחראית על יישומו בפועל היא המשטרה הצבאית. ריכזנו עבורכם 8 שאלות נפוצות אודות חוקי המשפט הצבאיים מטעם הפרקליטות הצבאית הראשית. אין לראות בכתבה זו מסמך משפטי מחייב.

  1. על מי חל חוק השיפוט הצבאי?

    חוק השיפוט הצבאי חל בעיקר על חיילים בשירות סדיר, שירות קבע או בשירות מילואים פעיל. החוק חל גם על חייל משוחרר שעבר עבירה בעת שירותו הצבאי וטרם עברו 180 ימים משחרורו. בעבירות מסוימות, הפרקליטות תגיש כתב אישום נגדו עד שנה מיום השחרור. נוסף לאלו, כל מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא עפ"י תעודת הרשאה יהיה כפוף לחוק השיפוט הצבאי, כמו גם עובד בשירות הצבא או בשליחותו.
  2. האם ל"רוח" צה"ל תוקף משפטי?

    "רוח צה"ל" אינו מסמך משפטי מחייב כלל. עם זאת, הוא משמש לחינוך ולהכוונת התנהגות חיילי צה"ל ומפקדיו. בניגוד לעשרת הערכים הבסיסיים ברוח צה"ל, המבטאים אידאולוגיה, ערכי היסוד ברוח צה"ל מעוגנים באופן חלקי בחוקי היסוד של מדינת ישראל.
  3. אילו סמכויות יש לשוטר צבאי?

    שוטר צבאי מוסמך לערוך חיפוש במבנה מגורים אזרחי אך ורק אם בידו צו ובהתאם לו. לצורך ההוצאה לפועל של הצו, השוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד כל אדם, בין אם חייל או אזרח, המפריע לחיפוש. שוטר צבאי שברשותו פקודת מעצר נגד חייל, חתומה ע"י קצין שיפוט בכיר, מוסמך להיכנס לכל מקום שבו הוא מעלה על הדעת שהחייל עשוי להימצא.
    לשוטר צבאי קיימת כל סמכות כלפי חיילים שקיימת לשוטר משטרת ישראל, בנוסף להגשת דוחות משטרה צבאית. בנוסף, שוטר צבאי רשאי, בנסיבות מתאימות, לעצור אזרח שמפריע למילוי תפקידו (כגון - אביו של עריק אשר מתנגד למעצרו) או אזרח המבצע עבירה בשטח צבאי.
  4. מהו ריתוק וכיצד הוא שונה ממחבוש?

    ריתוק הוא עונש משמעתי האוסר על החייל לצאת מגבולות הבסיס שלו בעוד מחבוש הוא עונש משמעתי בו יישפט החייל למאסר במתקן כליאה צבאי.
    ריתוק לא יעלה על 35 ימים, וזאת כאשר מדובר בדין משמעתי מפי קצין שיפוט בכיר בדרגת אל"ם ומעלה. קצין שיפוט זוטר אינו רשאי לרתק חייל ליותר משבעה ימים. עונשי ריתוק לא ניתנים לצבירה, כלומר, אם קיבל החייל שני עונשי ריתוק במקביל, ירצה את הריתוק הארוך מבין השניים בלבד.
    בעת ריצוי עונש הריתוק, החייל יבצע את תפקידיו הרגילים באופן שגרתי ביחידה. עם זאת, ניתן להטיל על החייל עד שעתיים עבודה נוספת ביממה. בנוסף, ניתן לחייב את החייל להתייצב אחת לשעה עד השעה 22:00, לפני מפקד תורן לצורך רישום נוכחות.
  5. מהו ההבדל בין דין משמעתי לבית דין צבאי?

    דין משמעתי הוא הליך שבו דן אחד מגורמי הסגל הפיקודי ביחידה בחייל הכפוף לו, בהתאם לתלונה המוגשת. לעומת זאת, בבית דין צבאי נדונים כתבי אישום המוגשים על ידי תובע צבאי שאינו מיחידתו של החייל.
    הבדל נוסף בין ההליך המשמעתי להליך בבית הדין הצבאי הוא בסמכות הענישה. סמכותו של בית הדין רחבה הרבה יותר והרשעה דרכו גוררת לעתים קרובות גם רישום פלילי במשטרת ישראל. בדין משמעתי אין רישום פלילי והעבירה נרשמת רק בגיליון ההתנהגות של החייל, התקף רק בעת שירותו הצבאי.
  6. אילו עונשים ניתן להטיל בדין משמעתי?

    בדין משמעתי ניתן להישפט בגין עבירות צבאיות זוטרות לפי חוק השיפוט הצבאי, אשר עונשן אינו עולה על 3 שנות מאסר. כמו כן, ניתן להישפט בדין משמעתי בגין עבירות הטרדה מינית, אך במקרים כאלו, ייערך המשפט רק ע"י קצין שיפוט בדרגת אלוף משנה ומעלה, שעבר הכשרה מיוחדת. בנוסף, במקרים מסוימים עבירות תעבורה יישפטו ע"י קצין שיפוט בדרגת סגן אלוף לפחות.
    בדין המשמעתי ניתן להטיל את העונשים הבאים: התראה, ריתוק, קנס כספי, נזיפה, נזיפה חמורה, מחבוש (מאסר), הורדה בדרגה (רק לחיילים בעלי דרגות חובה) ופסילת רישיון נהיגה צבאי.
  7. כיצד אוכל לערער על החלטת שופט הדין המשמעתי?

    ניתן להגיש ערעור למפקדו של קצין השיפוט בשלושת הימים שאחרי יום מתן פסק הדין. אם המשפט נערך על פי הוראת פרקליט, ניתן להגיש ערעור בתוך 15 יום. ניתן להגיש ערעור גם לאחר מועדים אלה, אך במקרים אלו אינו מחויב קצין השיפוט לדון בהם.
    במסגרת הדיון אודות הערעור, מוסמך קצין השיפוט לו המסמך הוגש לזכות מאשמה את הנאשם או לדחות את הערעור. במקרים מסוימים אף יוקל העונש, אך במקרים אחרים יוכל השופט גם להחמירו.
  8. מהו דינו של עריק או נפקד?

    חייל הנעדר מיחידתו ללא אישור לתקופה של עד 3 שבועות מוגדר כנפקד, בעוד החל מתקופה של 21 ימים ומעלה מוגדר החייל הנעדר כעריק. עבירת ההיעדרות מהשירות שלא ברשות נדונה בבית הדין הצבאי או בדין המשמעתי, בהתאם למשך ההיעדרות וחומרתה, וגם בהתאם לעברו של החייל ולנסיבות אחרות.
    משך ההיעדרות נחשב ל"תב"ן" – תקופה בלתי נמנית, כלומר, כל יום היעדרות דוחה את מועד השחרור ביום אחד, אלא אם פנה החייל לבקו"ם וספירת ימי התב"ן נפסקה או אם קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן ומעלה ציין בטופס המשפט כי ימי ההיעדרות כן ייספרו כימי שירות.

  • {{item.value}}
    {{item.count}}

{{counter}} אנשים סימנו כי המידע עזר להם

חוק שירות ביטחון
נציב קבילות החיילים