לוחם נח"ל

טור אישי

נח"ל

אנשים סימנו כי המידע עזר להם

מאת: רב"ט מור סטניסלב פורת

סרס"פ בחטיבת הנח"ל


מתגייסים לנח"ל? רב"ט מור סטניסלב פורת משתף בחוויות שלו מהשירות בנח"ל - משנת השירות דרך המסעות ועד הפיכתו לסרס"פ

גרעין נח"ל

את הדרך שלי בנח"ל התחלתי עם 6 חברים משנת השירות שלי בשדה בוקר. בתחילת שנת השירות לא ממש הבנתי מה זה אומר "גרעין נח"ל". היום, במבט לאחור, אני יודע שזאת הייתה החלטה מעולה - להתגייס עם חברים לקרבי זה מקל,מפיג חששות וכמובן מהנה.

להיות לוחם יכול להיות מבלבל וקשוח לפעמים. ואתם יודעים מה? השירות הקרבי שינה אותי. הפכתי מבלאגניסט לחייל ממושמע. ההכשרה הייתה קשוחה, אני לא אשקר, היה לי ממש קשה. האמת שאפילו קצת פחדתי להחזיק את הנשק בהתחלה, אבל בסוף הבנתי שאני מסוגל לעשות הכל.

מתגברים על הקושי

לכל אחד יש קושי אישי בזמן ההכשרה. יש כאלה שהמשמעת קשה להם, פתאום הם צריכים לעמוד בזמנים. יש כאלה שהכושר קשה להם, אנשים שבחיים לא רצו ופתאום הם עוברים אימונים גופניים אינטנסיביים, ויש כאלה שהמרחק מהבית קשה להם.

כולנו חווים קושי מסוים, אבל היתרון הוא שאנחנו חווים אותו ביחד ויכולים לעזור אחד לשני. בזמן ההכשרה הבנתי שהמ"כים והמ"מים לא שם סתם. בוחרים את האנשים הטובים ביותר לתפקיד. עם הזמן השבועות הופכים ליותר אינטנסיביים ומאתגרים. המסעות נהיים ארוכים לאט לאט. פתאום אתה מוצא את עצמך סוחב אלונקה, שזה לא רק קשה פיזית אלא גם נפשית. רצים הרבה, סוחבים מלא, הולכים המון. זה מתחיל רגוע יחסית ונהיה קשה יותר, בסוף, כשאתה חושב שסיימת, אתה נזכר שיש עוד בוחן פלוגה לפניך, אבל הגוף שלך כל כך מחושל ואתה עובר הכל בסוף.בסיס נחלבסיס נחל

מטירונים לחברים

בסוף ההכשרה הרגשתי שאני יכול לעשות הכל ושאין דבר העומד בפני הרצון. אתה לומד איך לפעול בכל מיני מצבים, איך לחשוב לפני כל דבר ואיך לעשות דברים כמו שצריך. למדתי את החשיבות של סדר ואני מרגיש שאני מרשה לעצמי להעז יותר. תוך כדי יש מלא צחוקים כמובן ואווירה ממש טובה. אני אוהב את האנשים פה. בהתחלה לא התחברתי לכולם אבל היום הם החברים הכי טובים שלי. כשעברתי לבא"ח והפכתי לסרס"פ (סגן רב סמל פלוגתי), הפרידה מהם הייתה ממש קשה. הייתי מדבר עם החברים כל ערב ומספר להם על היום שהיה.

אני זוכר יום ראשון אחד שלאחר שעת שינה אחת בלילה הוקפצנו לשבוע מחלקה. כמעט ולא ישנתי בסופ"ש שלפני כך שיצא שלא ישנתי שלושה ימים. לקחנו תיק כבד בטירוף עם מלא ציוד ויצאנו לדרך לכיוון ההרים. הלכנו יום וחצי בלי הפסקה. כשסיימנו הסתכלתי לאחור ואמרתי לעצמי - אם עברתי את זה סימן שאני יכול לעבור כבר הכל.

תכל'ס

תבואו ליום הגיוס אופטימיים ובראש טוב. אל תחשבו איך אתם יכולים לעגל פינות בשירות או איך לעשות את המינימום. אתם לא יודעים מה הולך לקרות אז תזרמו עם זה ותמיד תסתכלו על הצד החיובי, אל תחשבו רק על מה שרע. תעזרו בחברים שלכם, ותתמכו בהם גם אתם. אני בטוח שיהיה לכם שירות משמעותי ומדהים בנח"ל!

  • {{item.value}}
    {{item.count}}

{{counter}} אנשים סימנו כי המידע עזר להם

לא יוצאים בלעדיהן לים
לשרת עם משפחה: טור של לוחם גולני