"זה מאוד חוויתי לראות את כל הצבא מהצד הלוחם - אנחנו נוהגות בתרגילים, ישנות בשטח, אוכלות מנות קרב וממש מצטרפות לתרגילים יחד עם הלוחמים. בנוסף, אנחנו אחראיות בתרגילים על כל מיני מערכות, כמו למשל מערכת הקשר או הלייזר", מספרת סמל עומר.

"התפקיד שלנו מאוד משתנה מיום ליום", מרחיבה סמל יעל. "יש ימים עם תרגילים בבסיס ובאזור שלו ויש ימים בהם אנחנו יוצאות לתרגילי אש בשטח. אני מדמה נהג במצב לחימה. מה שיקרה באימון, יקרה במלחמה. אני אשכרה נוהגת ב"מפלצת" שקוראים לה האמר ומגלה כוח מטורף ומדהים, משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה.

ירד עלינו גשם מטורף, ההאמרים פתוחים, אין שום הגנה מהגשם

"בתרגיל הראשון שלי ושל עומר, לאחר סיום הקורס, יצאנו לשבוע שטח עם חיל התותחנים. זה היה בשיא החורף ורוב השבוע ירד עלינו גשם מטורף", נזכרת סמל יעל. "ההאמרים פתוחים, אין שום הגנה מהגשם, אז ישבנו עם חליפות סערה, מעין מעילי גשם. באיזשהו שלב הגשם חדר גם את זה, נהגנו ככה ביום ובלילה, רטובות ממים. אפילו באוהל שהקמנו ישבנו פשוט בתוך שלולית עם בוץ, זה חוויה שלנצח נזכור".

"עברנו חוויות אינטנסיביות יחד בשטח - מזג אוויר קיצוני, חוסר שינה ותנאי שטח קשים - אבל החברות היא זו שהחזיקה אותנו בסופו של דבר. אנחנו צוחקות על הכל ביחד, אולי באותו הרגע קשה, אבל הנה היום אני מספרת כמה היה מצחיק להיות בגשם רטובה ואומללה. רגעים כאלו מחברים בין אנשים". סמל עומר שמחה על החברות שרכשה וגם סמל יעל מחזקת את דבריה, "ההתמודדות ברגעים כאלו מוכיחה את זה, ישבנו והכנו בשטח תה ביחד וצחקנו על הכל".

אז למה כדאי להיות מפעילת האמר קרבי?

"אין עוד יחידה בצבא כמו היחידה הזו, אין עוד בנות בצבא שיודעות לעשות את מה שאנחנו עושות, אין הרבה אנשים עם רישיון להאמר", מספרת סגן נויה. "אני מרגישה משמעותית כי אני חלק מאוד מכריע בהכנה למבצע או למלחמה עתידית. במבצע צוק איתן, למשל, המפעילות סגרו מלא שבתות, עברו תרגיל, יצאו להפסקות קצרות לישון ולאכול ואחר כך שוב פעם עשו תרגיל, הן היו כל כך משמעותיות".

"כמלש"בית לא הבנתי שום דבר שקשור לעולם הצבאי ופתאום אני בתרגילים הכי גדולים בצה"ל", מרגישה גם סמל עומר משמעותית בתפקיד. "לא חשבתי שאוכל להגיע לרמה כזאת של מעורבות".

'בנות לא יודעות לנהוג'? זה לא מה שאתם חושבים

"גם אם לפעמים אנחנו מרגישות זלול בנו כנשים אנחנו יודעות שיש לנו תמיכה מוחלטת מהיחידה. מפעילה יודעת שאם מישהו מתנהג אליה לא יפה, היא עוצרת את ההאמר ולא זזה, כל התרגיל יכול לעצור בגלל זה", אומרת סגן נויה בגאווה נשית ומוסיפה, "תוכלו למצוא בנות בכל הדרגות ביחידה. חיילות ומפקדות."

אנחנו יודעות שיש לנו תמיכה מוחלטת מהיחידה

"יש המון שניגשים בסוף תרגיל ואומרים שהם לא האמינו שבנות יכולות לנהוג ככה טוב בשטח, אפילו יותר טוב מכל החברים שלהם", מתגאה סמל יעל וכך גם סמל עומר - "היו לי כמה תרגילים שהוכחתי כמה אני חזקה כאישה אל מול הלוחמים. כשאני מספרת לחברים מה אני עושה, הם אומרים שלא בטוח שהם היו מצליחים לעשות את זה".

לא רק שטח, יש גם רגש

"בשביל לקבל את שרוך התכלת שלנו צריך להיות מפעילה עם וותק של בערך לפחות חצי שנה אחרי הקורס. מקבלים אותו מ'האמהות', המחזור שגדול מאיתנו בשנה", מפרטת סמל יעל. "ביום קבלת השרוך, יש טקס ממש גדול, זה ממש 'חג' של המפעילות, כולן מתאפרות ולובשות קישוטים בצבע תכלת. זה יום שכולן זוכרות. אני לא אשכח את הרגע שקראו לי לבמה ומישהי העניקה לי את השרוך שלה".

לאחר שירותה כמפעילת האמר, עברה סגן נויה לפקד בקורס, וכיום היא קצינת הדרכה ביחידה. "הרגע שאזכור יותר מהכל מהשירות שלי הוא מהימים שהייתי מפקדת. טקס הסיום היה הכי מרגש בעולם, אפילו להיזכר בזה כבר גורם לי לבכות", מספרת סגן נויה בהתרגשות. "עוברים הרבה ביחד, את הטירונות, את הקורס ואת כל הכניסה למערכת הצבאית. יש אצלנו גאוות יחידה מטורפת, אני באמת מאמינה בלב שלם בבנות החדשות שמגיעות".

מיום הגיוס ועד השחרור המפעילות נמצאות ביחד. סמל עומר וסמל יעל התגייסו ביחד ועד היום חברות. "יש המון רגעים מרגשים בתפקיד בזכות החברות שרכשנו כאן, חברות לכל החיים. אנחנו נפגשות כל סופ"ש למרות שאנחנו כל השבוע ביחד, לא נמאס לנו. הן יודעות עליי הכל והן משתפות אותי בהכל", מפרטת סמל יעל. "אני יודעת שאם בתרגיל אני ארגיש לא טוב או משהו יקרה, החברות שלי יהיו שם בשבילי, גם אם זה באמצע הלילה, מהדברים הקטנים ועד לגדולים. לא כולם זוכים לאכפתיות הזאת, וכיף לי שזכיתי".