תצפיתניות

תצפיתנית

מערך האיסוף הקרבי

אנשים סימנו כי המידע עזר להם

מאת: נעם רז

מערכת אתר מתגייסים


סמל שרי בגרון, תצפיתנית בגזרת לבנון מספרת לנו על חוויותיה מהטירונות, מההכשרה ומהשירות הסדיר: "האדרנלין בגוף היה מטורף, לא יכולנו להוריד את העיניים מהמסך. אני זוכרת את הסמ"פ שלי עומדת מאחוריי ושואלת אותי אם הכל בסדר, ועניתי לה שאני על זה. אני חייבת להיות עם עיניים פקוחות לרווחה ולעשות כל מה שאני יכולה כדי לעזור לאירוע" לכתבה המלאה המשיכו לקרוא >

 

 

מה הרגשת כששובצת לתפקיד?

"לא ידעתי לאן אני נכנסת וזה לא היה השיבוץ שציפיתי לו, אז קצת התבאסתי. לא הכרתי אף אחד שהיה בתפקיד הזה וגם לא הכרתי אף אחת שמתגייסת איתי אבל הבנתי שאני צריכה להתגייס בגישה טובה ואנסה להוציא את המיטב" מספרת סמל שרי בגרון.

 

 

שרי מספרת על חוויית הטירונות וההכשרה שעברה:

"הגיוס של תצפיתניות הוא גיוס גדול, אני התגייסתי עם 160 בנות שלא הכרתי. אפשר להגיד שהתגייסתי לבד. זה הפחיד אותי בהתחלה, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני בן אדם דיי חברותי אז הסתגלתי מהר. ההתחלה יכולה להיות קצת קשה אבל חשוב לזכור שיש עוד 160 בנות שחוות את אותם הדברים, והכל חדש עבור כולן. אתן מזדהות אחת עם השנייה ומתחברות וזה עוזר לעבור את הטירונות. במהלך ההכשרה המפקדות הלהיבו אותנו על התפקיד, ולמדנו דברים מעניינים, כמו על המערכות המטורפות שנעבוד איתן בשירות ומידע על הגזרות. אני שובצתי כבקא"סית (בקריות איסוף יבשתי) בגזרת לבנון, ולמדתי המון דברים מעניינים עליה. בקאס"יות הן בעצם חיילות שעברו הכשרת תצפיתניות ובנוסף הכשרה ייחודית על מערכת מתקדמת וטכנולוגית הנקראת מר״ס (מערכת רב סנסורית).

ההשפעה של ההכשרה ניכרת מאוד, ואצלנו היא באה לידי ביטוי בהרצאה שהועברה לנו: "לקראת סיום ההכשרה, מג"ד 869 דנה בן עזרא, הגיעה להרצות לנו על הסיפור שלה משירותה כתצפיתנית. אני זוכרת שבתחילת ההרצאה היא שאלה מי מאיתנו רצתה להתגייס להיות תצפיתנית, ומתוך 140 בנות יכולתי לספור על יד אחת את הבנות שהרימו יד. השאלה הבאה שלה הייתה מי מאיתנו רוצה עכשיו, בסיום ההכשרה להיות תצפיתנית. הפעם יכלתי לספור על יד אחת את הבנות שלא הרימו את היד, זה היה רגע חזק מאוד". משתפת שרי 

 

 

איך עוברת שגרת היום יום בתפקיד?

"היציאות הן 10-4, כלומר 10 ימים בגזרה ו-4 ימים בבית, אנחנו מגיעות לבסיס ויש לנו משמרות קבועות למשך כל ה-10 ימים, בנוסף לכך יש גם כוננות, יום או לילה, ואם את בכוננות לילה אז אפשר לישון גם מ8 בבוקר עד 4 בצהריים ולהיות ערה כל הלילה, זה יכול להיות קשה. אחרי 10 ימים בבסיס אנחנו חוזרות ל-4 ימים בבית ואז חוזרות לבסיס למשמרות ושעות חדשות. יחד עם המשמרות שלנו כמובן שיש גם מפקדת בחמ"ל, שהיא או סמלת או מ"מ (מפקדת מחלקה). אני יכולה להגיד על התפקיד עצמו שהוא לא מסתכם בלשבת 4 שעות, זה הבנות שיושבות איתי במשמרות, זה ההווי שיש בחמ"ל שהוא מאוד משפחתי. זה לא משנה עם מי אני עולה משמרת, השעות האלה היו עוברות בכיף ואווירה מאוד נחמדה ביחד, כמובן בלי לפגוע בשירות המבצעי. תמיד יש לך עם מי להיות ועם מי לדבר ואת אף פעם לא לבד, כמובן אם את בוחרת. "

 

 

 

מה החשיבות של התצפיתניות בצה"ל?

"מערך הגנת הגבולות הוא מערך גדול וחלק מרכזי בו זה התצפיתניות. העבודה שלנו היא לשמור על הגבול, אנחנו יושבות יום ולילה, מאיישות את החמ"ל במשך 24/7, מגנות על המדינה בעיניים שלנו, אנחנו כמו העיניים על הגדר ומעבר לו, ובמידת הצורך אנחנו מתפעלות אירוע ומקפיצות כוחות. את האירועים אנחנו מתפעלות עם הסמב"ציות, מכווינות גורמים כאלה ואחרים ביבשה ואם צריך גם באוויר, העבודה המבצעית היא לא פשוטה אבל היא מספקת ביותר. אנחנו לגמרי מגינות על המדינה בעיניים שלנו" מספרת שרי בהתלהבות.

 

 

 

ספרי על חוויה משמעותית שעברת באחת המשמרות בגזרה 

"במבצע 'יוצא לאור' באוגוסט 2020, הייתי על גבול לבנון. אני לא יכולה לשתף יותר מדי, אבל זו משמרת שזכורה לי עד היום, היא התחילה בשמונה בערב והסתיימה בשתיים עשרה בלילה. התרחשו אירועים חריגים באותה המשמרת לכן היא נארכה יותר מארבע שעות.  זיהיתי משהו בתצפית שעלול להוות איום והייתי צריכה לעקוב אחריו. הפעלנו גורמים אוויריים, האדרנלין בגוף היה מטורף, לא יכולנו להוריד את העיניים מהמסך. התרגלנו לדבר זה אל זה מהגב, אני זוכרת את הסמ"פ שלי עומדת מאחוריי ושואלת אותי אם הכל בסדר, ועניתי לה שאני על זה" מספרת עם אש בעיניים. "אני חייבת להיות עם עיניים פקוחות לרווחה ולעשות כל מה שאני יכולה כדי לעזור לאירוע, זו משמרת שממש זכורה לי"

 

מה קיבלת מהתפקיד לחיים?

"יכולת התבטאות, לאורך השירות אני מדברת עם המון אנשים ולשם כך צריך ביטחון וכריזמה – כדי  שישמעו ויבינו אותי כמו שצריך.קיבלתי מהשירות גם עצמאות, זה לא מובן מאליו. לתפעל אירוע זה עולם ומלואו וזה דורש המון אחריות. בגלל שבתפקיד פוגשים המון אנשים, למדתי גם להיות חברותית ולאהוב את מי שסביבי". אני אשאר בקשר עם החברות שהתגייסו איתי ועם החברות ממהכשרה ששובצו בגזרה - כי עם חברים שרוכשים בצבא יוצא לעשות ביחד הכל, משינה ועד למקלחת - הם נהיים חלק ממכם וכנראה ישארו גם לכל החיים."

 

 

ולסיום, טיפ למתגייסות?

"להתגייס עם חיוך, כי אתן הולכות לעשות תפקיד מאוד משמעותי עם אנשים שתזכרו לכל החיים. תמיד למצוא את הטוב וגם אם התפקיד הוא לא תפקיד החלומות שלכן ואולי לא מה שרציתן מההתחלה, אתן תגלו שאתן משרתות עם אנשים מדהימים, מה שהופך את העבודה להיות הדבר הכי כיף שיש. כשאתן מגיעות לטירונות ולהכשרה שלכן, תגיעו עם חיוך וככה באמת תהנו יותר מהכל ותפגשו חברות שיהיו איתכן לאורך כל השירות ואחריו. מחשבה מייצרת מציאות, ואם תבואו בגישה חיובית יהיה לכן טוב, זיכרו שתמיד אפשר להפיק את המיטב. בהצלחה !

  • {{item.value}}
    {{item.count}}

{{counter}} אנשים סימנו כי המידע עזר להם

לשרת עם חברו הטוב של האדם
החיים לצד האדרנלין