לפני שהתגייסתי, לא ידעתי למה לצפות. הוצפתי בסיפורים ומידע כמעט מכל מקום, מהורים שמספרים על חוויות הצבא שלהם מתקופת הפלמ"ח, מחברים ואחים גדולים, סרטונים בטיקטוק, אתרים מפוקפקים, טבעתי במידע שרק בלבל אותי יותר.

כולם סביבי דיברו על הצבא – חלק פחדו, חלק התרגשו, חלק ספרו את הימים. ואני? הרגשתי שאני עומדת להיכנס למשהו שאני בכלל לא מבינה.

אבל בכנות, זה אחד הדברים היפים בכל החוויה הזאת של הצבא. ברגע שהתגייסתי, הכל התחיל להתבהר, למדתי את הדברים מהנסיון שלי, בניתי את החוויה של עצמי, הקפתי את עצמי באנשים המתאימים ונכונים לי, והתאמתי את עצמי לשלב החדש שהתחלתי. עם הזמן, למדתי דברים שהלוואי והייתי יודעת לפני הגיוס. אז נכון, לא משנה מה אני אספר, את הדברים הכי טובים אתם תלמדו ותבינו רק עם הנסיון. אבל עד אז, אלו חמישה דברים שהלוואי והיייתי יודעת לפני הגיוס.

 

1 .אין לאן למהר ביום הגיוס

אני לא אשכח את יום הגיוס שלי – לא חושבת שיש חייל או חיילת שכן. ההתרגשות, החיבוק האחרון מההורים, התחושה הזאת שהכל עומד להשתנות. ההתרגשות מתערבבת בלחץ, ולפעמים גורם לנו לרצות לסיים עם זה כבר – לעלות על האוטובוס, להגיע לבסיס, ”לגמור עם זה“. אבל הלוואי שמישהו היה אומר לי מראש: אין מה למהר.

שרשרת החיול לוקחת זמן, לפעמים זה עלול להרגיש מעט מתסכל ומייאש, וזה בסדר. זה חלק מהיום הזה. נסו לעצור רגע, לחשוב על התקופה שמצפה לכם, לדבר עם מי שמחכה לידכם – כולם מרגישים בדיוק כמוכם. בסוף כולכם תגיעו לטירונות באותו זמן. ולפניכם עוד לפחות שנתיים של שירות – אז למה לרוץ?

 

2 .אתם תלמדו שפה חדשה - אבל בלי לחץ

בצבא מדברים בסלנגים, ראשי תיבות, ומונחים שכנראה לא שמעתם מעולם. אני זוכרת את החששות של לפני הגיוס, שלא אבין, שלא אדע מה לעשות, שלא יהיה מי שיסביר לי. האמת היא, שתוך כמה ימים אתם כבר תתרגלו ותדעו הכל. אל תתביישו לשאול, ככה לומדים. אין שום צורך לשנן את המושגים מראש, אבל במידה וזה יגרום לכם להרגיש מעט מוכנים יותר, איגדנו לכם את כל המושגים שכנראה תתקלו בהם.

 

3 .לכולם קשה בהתחלה, גם אם הם לא מראים את זה

אני זוכרת שבתחילת הטירונות הסתכלתי על הבנות שאיתי בחדר ולא הצלחתי להבין איך כל כך קל להן. הן היו נראות מלאות בטחון עצמי, כאילו הן כבר שם שנים. לאט לאט, ובעיקר בדיעבד, הבנתי שכולנו הרגשנו בדיוק אותו דבר אחת לגבי השניה.

כולם מתגעגעים, מרגישים קצת חסרי אונים, נלחצים מההתחלה החדשה. פשוט כל אחד מתמודד אחרת. אם תזכרו שכולם מרגישים כמוכם, יכול להיות שתצליחו לדבר על זה ולשתף, ואולי אפילו תרגישו קצת פחות לבד.

 

4 .לא צריך לקרוע את הכיס בשופינג

אין ספק שיש משהו מאוד כיף ומרגש בקניות של הציוד לגיוס. זה רגע קטן בו הכל מתחיל להרגיש אמיתי פתאום. למרות זאת, לא צריך להתפזר ולקנות דברים מיותרים. אתם כנראה לא תשתמשו בפנס ראש, וגם אין צורך לקנות פיגמה במיוחד. תקנו את הדברים הבסיסיים, ההכרחיים, ובמקרה הצורך, בסופ"ש הראשון שתצאו הביתה תשלימו את הקניות. עדיף להגיע עם הבייסיק ולבדוק מה באמת נדרש – ואז להשלים. זה חוסך כסף, מקום, ובעיקר סטרס.

 

5 .גם המפקדים בטירונות הם בני אדם

טבעי להתחיל את הטירונות ולקבל שוק ראשוני מה"דיסטנס" מהמפקדים. נכון, בצבא צריך לשמור על גבולות ועל מרחק פיקודי מסוים אבל כשהמפקדים הולכים לישון או קמים בבוקר, גם הם בני אדם. עם תחביבים, רגשות, אמפתיה, ובדרך כלל גם רצון לעזור.

המפקדים הם המקור הישיר שלכם לכל עזרה שתצטרכו, תרגישו בנוח לפנות אליהם, להתייעץ ולשתף. תזכרו שגם הם עברו טירונות דומה, וכנראה חולקים איתכם תחושות וחוויות.