בליל 6/5 באוקטובר 1944, בשעה שחנה סנש וחבריה היו כלואים בבית הכלא ההונגרי, זינקו חמישה צנחנים אחרים למשימת צניחה מעל שמי ישראל. לאמיתו של דבר לא כולם זינקו. לפחות חלקם, על־פי עדותם, זכו בפתח המטוס "לעידוד" בצורת בעיטה בישבן ממדריך הצניחה משום שעבור שני הערבים מתוך החבורה הייתה זו הצניחה הראשונה (והאחרונה) בחייהם. אחד מן השניים, הרהיב לספר בערוב ימיו כי לצניחה בפעם הראשונה ללא כל הכשרה נדרשים רק "אומץ ופטריוטיות". ואולם בחקירתו בידי הבריטים לאחר שנתפס, כמה ימים לאחר הצניחה, הודה: "אני לא זוכר דבר מהצניחה, איבדתי את ההכרה".

למאמר המלא הכנסו לקישור : 

https://www.maarachot.idf.il/2021/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A1-%D7%95-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9D/