ספרי לי על עצמך!

"שמי קרין רוגוב, בת 20 מעפולה. אני מתגוררת עם הוריי ועם אחותי הקטנה - אליאן. במסגרת תחביביי, אני אוהבת לצייר, לרקוד וגם לקרוא ספרים".

תחילת המסע שלי

"בגיוסי לצבא, מאחר שתחום הרפואה בכל גווניו משך אותי, רציתי להתגייס לחיל הרפואה. בשאלון ההעדפות שלי, נתקלתי בתפקיד (ובמקצוע!) 'סייעת רופא שיניים', ומיד חקרתי עליו. בחרתי בתפקיד זה כעדיפות הראשונה שלי בשאלון, מתוך שאיפה לקבל ידע נרחב בתחום רפואת השיניים, וכן רציתי לצבור ניסיון במסגרת עבודה צמודה עם רופא, לצד קבלת מקצוע לאזרחות.

לבסוף, התגייסתי בחודש אוגוסט של שנת 2021 להיות סייעת רופא שיניים".

ההכשרה שלנו!

"בראשית המסלול שלי, עברתי טירונות 02 בעיר הבה"דים שארכה חודש ימים. לאחר מכן, עברתי קורס סייעות בעיר הבה״דים גם כן, שאורכו כשלושה חודשים. במסגרת הקורס נחשפים ולומדים רבות אודות הפן הקליני ברפואת השיניים - החל מהמבנה האנטומי של השיניים, חלל הפה והגולגולת, ועד למחלות אוראליות וטיפולי שיניים שונים. ובפן העיוני - למדנו בין היתר אודות אופן התחזוקה של מרפאת שיניים וניקיונה. התכנים הנלמדים מועברים על ידי מפקדות המלוות את הכיתה לאורך הקורס כולו".

אז מה את עושה בעצם במסגרת תפקידך?

"במסגרת תפקידי כסייעת, אני עובדת קלינית עם מגוון רחב של רופאים. החל מרופאים זוטרים ועד מומחים בתחומים שונים ברפואת השיניים, כגון אנדודנטים (מומחים לטיפולי שורש) וכירורגים (מנתחים). העבודה עמם חושפת אותי לידע רב בתחומים שונים.

כמו כן, תחום האחריות שלי בתפקיד מכיל גם את הפן המנהלתי בתוך מרפאת השיניים הכולל בין היתר - מעקב אחר הציוד הקליני והמלאי במרפאה והזמנתו בעת הצורך, מעקב הפניות של המטופלים וניהול יומן הפגישות של הרופאים.

בנוסף לכך, המרפאה שלי אחראית על מענה רפואי לגדודים שונים השוהים בגזרת הבסיס לזמן מוקצב. המחויבות שלי גם כוללת ניהול קשר הדוק עם החובשים והמפקדים האמונים על הלוחמים בגזרה".

איפה משרתים?

"אני משרתת ברמת הגולן, צמוד לגבול סוריה בחטמ״ר 474, או בשמו המוכר יותר – מחנה סער.

בסוף ההכשרה, ניתן להשתבץ לכל הבסיסים בהם יש מרפאת שיניים, בזרוע היבשה וכן בחיל הים או האוויר. ניתן להשתבץ בבסיס סגור או פתוח.

מעבר לכך, בתום הקורס, ניתן להמשיך לפיקוד על כיתה בקורס סייעות בעיר הבה״דים".

מבט אל העתיד

"תוך כדי השירות שלי כסייעת רופא שיניים, גברה תחושת הביטחון שלי במקצוע העתידי שלי - בתחום רפואת השיניים. לכן בעודי בצבא התמיינתי ללימודי רפואת שיניים במספר אוניברסיטאות, והתקבלתי ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים", סיפרה קרין בגאווה גדולה.

"לכן בעוד כמה שנים, אהיה דוקטור רוגוב, רופאת שיניים מיומנת, הצוברת ניסיון רב במרפאה קהילתית ומנסה להשתלב ולהתקבל לתחום אופרטיבי יותר."

היתרונות לצד האתגרים

"היתרון בטיפול בחיילים הוא יצירת הכרויות חדשות רבות, וגיוון באוכלוסיות השונות המגיעות למרפאת השיניים.

כמובן שבמסגרת העבודה אנחנו נחשפות לעולם רפואת השיניים, ואנחנו מקבלות הכשרה עתידית של סייעת רופא שיניים באזרחות.

האתגרים בתפקיד בעיקר קשורים להתמודדות עם מספר משימות במקביל, וזאת לצד עמידה במצבי לחץ. הייתי אומרת שהאתגרים הללו יבנו אותי, לכן אני לגמרי מחשיבה אותם כיתרונות".

המשמעות שבתפקיד

"אני סבורה כי תפקידי בעל משמעות גדולה. מלבד מתן מענה רפואי וליווי אישי של חיילים רבים בטיפולי השיניים שלהם, תפקידי כולל מתן הרגשה נעימה במרפאה עבור המטופלים – דבר אשר מעלה לחיילים את החיוך בסוף ביקורם. מעבר, עבודתי מקלה על הרופא, שמקדיש למטופל את ריכוזו המלא והטיפול מתבצע על הצד היעיל והמיטבי ביותר. אני מאוד נהנית לראות מטופלים יוצאים מהמרפאה בחיוך מהשירות שקיבלו, ואני נהנית ללוות את הרופא במתן טיפול המקל על כאבי השיניים של הלוחמים, אשר בתומו - הלוחם מסוגל לישון ולתפקד כראוי".

יום שגרתי בחיי סייעת רופא שיניים

"סגל הסייעות פותחות את המרפאה טרם קבלת הקהל, ומכינות אותה לקראת טיפולי השיניים.

כשהרופא/ה מגיע/ה, אנחנו מתחילים לקבל מטופלים יחדיו.

אני חייבת לציין כי העומס במרפאה משתנה מיום ליום – ישנם ימים בהם מגיעות פלוגות שלמות של לוחמים שיושבים יחדיו מחוץ למרפאה, בזמן שאנחנו חברי הסגל, מעניקים לכל אחד מהם את הטיפול הנדרש - אחד אחרי השני וללא זמן קבוע.

לעומת זאת, ישנם ימים בהם אנו נותנים מענה לחיילי החטיבה שמגיעים בהתאם לתורים קבועים מראש.

סגירת המרפאה מתבצעת בדר״כ בשעה שמונה בערב, לאחר שטיפה, סטרול (חיטוי) הכלים בהם השתמשנו במהלך היום, וסידורה לקראת יום הטיפולים הבא.

לעיתים ישנם ימים בהם המרפאה שלנו מקבלת מקרי עזרה ראשונה מחוץ לשעות הפעילות של המרפאה. בימים אלו, הסייעת התורנית פותחת את המרפאה בלילה, ומעניקה יחד עם הרופא מענה רפואי במסגרת עזרה ראשונה דחופה, לחייל שקיבל חבלה דנטלית".

רגע משמעותי עבורי

רגע שלא אשכח לעולם, היה כשקיבלתי הצטיינות מפקד חטיבת 474 (מחנה סער) על תרומתי העצומה לבסיס. ההרגשה שהסובבים אותי - המפקדים שלי וחברי הצוות שלי מכירים תודה על העבודה הקשה שאני עושה - היא מחממת את הלב. כיף לדעת שאת משפיעה בצורה חיובית ומובילה לשינוי בתחום שאת עוסקת בו בשוטף. בהצטיינות שלי, הוטמעה ההבנה שלי כי התפקיד שלי מסוגל לשנות את יומם של החיילים ב- 180 מעלות, ולגרום להם לצאת מהמרפאה בחיוך!"